פסק-דין בתיק עש"א 6498-05-11

בפני ערעור על החלטת כב' הרשם סעדון מיום 11.4.11, לפיה בוטל צו עיקול שניתן לטובת המערערת על נכסי המשיבים (להלן: ההחלטה).

העיקול הוטל על כספים שיגיעו למשיבים ממשרד עו"ד לנדאו-יהודיאן שמנהל תביעות כספיות עבור המשיבים, בעיקר עבור המשיבה 1.

הוטל עיקול על נכס מקרקעין המצוי בבעלות המשיב 2 הידוע כחלקה 64 בגוש 8149 ומתייחס לכתובת ברקת ראובן 3 נתניה.

גרסת המערערת:

המערערת מכרה למשיבה 1 (להלן: המשיבה) אביזרי חשמל.

המשיבה לא שילמה עבורם. המשיבה מסרה למערערת שיקים על סך 275,856 ש"ח שחוללו.

החוב הכולל של המשיבה בכרטיס החשבון המתנהל אצל המערערת עומד על סכום של

כ-484,000 ש"ח. העיקול הוטל במעמד צד אחד על כ- 500,000 ש"ח.

המשיב 2 מנהלה ובעל המניות של המערערת (להלן: המשיב) התחייב לשלם את יתרת החוב של המשיבה.

המשיב חתם על שטר חוב  כערב. עקב  טעות של המערערת חתמה זאת במקום המיועד לחתימת עושה השטר, והמשיב חתם כביכול כערב לחובותיה.

לטענת המערערת המדובר למעשה בערבות של המשיב.

נטען, כי במהלך ניהול העסקים ומסירת השיקים, ידע המשיב כי המשיבה לא תוכל לפרוע את חובותיה, ומסר לה שיקים בידיעה שלא יכובדו, מבלי לגלות למערערת  את קשייה הכספיים.

התנהגות זאת מחייבת הרמת מסך בין המשיבים.

המשיב לא גילה למערערת, כי המשיבה הפכה להיות לקוחה מוגבלת בנסיבות מחמירות עד ליום 30.4.02.

עוד נטען, כי בהתנהגותו ביצע המשיב עוולות על פי פקודת הנזיקין, מה שמצדיק את חיובו באופן אישי.

בתאריכים 29.12.10 ו- 13.1.11 ניתנו צווי עיקול במעמד צד אחד כנגד ערבויות נכבדות ובהן ערבות בנקאית בסך 50,000 ש"ח.

ביום 27.3.11 נערך דיון בבקשה והצדדים נחקרו על תצהיריהם.

הנימוקים לביטול צו העיקול בהחלטה:

ניתן לומר שהנימוק העיקרי בגינו בוטל העיקול, נעוץ בכך שהמערערת לא גילתה לבית המשפט במסגרת הבקשה להטלת העיקול, כי קיימת המחאת זכות מצד המשיבה כלפי המערערים.